צוואות וירושות - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש Sat, 09 Aug 2025 17:37:52 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-Dina-DHE-LogoBG-03-scaled-1-150x150.jpg צוואות וירושות - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il 32 32 צוואה במשפחות פרק ב’ – איך להגן על בן הזוג החדש מבלי לפגוע בילדים? https://dinaerlich.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%9f-%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%2591%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%25a4%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a4%25d7%25a8%25d7%25a7-%25d7%2591-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%259c%25d7%2594%25d7%2592%25d7%259f-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%259f-%25d7%2594 Sat, 09 Aug 2025 17:27:20 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3961 אחת השאלות הרגישות והמורכבות ביותר שאני פוגשת בייעוץ לצוואות – היא מה לעשות כשיש בן או בת זוג מפרק ב’, ולצידם – ילדים מנישואים קודמים. המציאות המשפחתית הזו נפוצה מאוד, אך לעיתים קרובות היא מציפה מתחים פנימיים, חששות ותחושת אשמה: מצד אחד, הרצון להבטיח את עתידו של בן הזוג שמלווה אותנו בשנים האחרונות; מצד שני […]

The post צוואה במשפחות פרק ב’ – איך להגן על בן הזוג החדש מבלי לפגוע בילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
אחת השאלות הרגישות והמורכבות ביותר שאני פוגשת בייעוץ לצוואות – היא מה לעשות כשיש בן או בת זוג מפרק ב’, ולצידם – ילדים מנישואים קודמים. המציאות המשפחתית הזו נפוצה מאוד, אך לעיתים קרובות היא מציפה מתחים פנימיים, חששות ותחושת אשמה: מצד אחד, הרצון להבטיח את עתידו של בן הזוג שמלווה אותנו בשנים האחרונות; מצד שני – לא לשכוח את הילדים שלנו, ולוודא שמה שמגיע להם לא ייגזל מהם. בעיקר נפוץ הרצון במקרים כאלה – לוודא שרכושי (ולו חלקו בלבד) לא יגיע בבוא היום מבלי להתכוון לילדיו של בן הזוג – במקום שיגיע לילדי. אז איך ניתן לאזן בין שני העולמות האלה? איך לנסח צוואה שתכבד את כל הצדדים – ושתענה גם על הצורך המשפטי וגם על הצורך הרגשי?

המצב המשפטי הבסיסי: בלי צוואה – אין שליטה

לפי החוק, בהיעדר צוואה – בן הזוג (נשוי או ידוע בציבור) זכאי  לרשת מחצית מהעיזבון, והילדים זכאים לרשת את המחצית השנייה והם מתחלקים בה באופן שווה ביניהם. כאשר מדובר בפרק ב’, פעמים רבות הדירה או הרכוש של בני הזוג אינם משותפים – אלא נצברו בעבר, לעיתים מהנישואים הקודמים. במצב כזה, אם לא נכתבת צוואה ברורה, כל אחת מההנחות תיבחן לפי פרשנות חוקית שיכולה לא להתאים לרצון האמיתי של המצווה ואף להיות מנוגדת לו.

אז איך מאזנים בין בן הזוג לילדים מהנישואים הקודמים?

במקרים רבים, ההתלבטות נובעת גם מהקשרים האישיים: לעיתים יש ילדים בוגרים, אך הקשר איתם מורכב או מרוחק. לעומתם, בן הזוג הנוכחי היה זה שתמך, טיפל וליווה לאורך שנים. לעיתים יש גם פערים בגיל – בן זוג צעיר בהרבה, מה שעלול לעורר התנגדויות מצד הילדים בעתיד. יש שמתלבטים אם "להשאיר הכול פתוח" מתוך תקווה שכולם יתנהגו בהגינות בעתיד – אך בפועל, דווקא כתיבה ברורה מראש היא שמונעת פגיעות, פרשנויות שונות וסכסוכים כואבים, יקרים וארוכים. אז מהו הפתרון הנכון במצבים הללו? האמת היא – שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. כל משפחה, כל סיפור חיים, וכל מערכת יחסים מצריכים התאמה אישית. אבל הנה כמה דגשים שאני מציעה למי שמתלבט:
  • הגנה על בן הזוג כל עוד הוא חי, שמירה על הילדים לאחר מכן: אחת הדרכים הנפוצות היא להעניק לבן הזוג באמצעות הוראה מתאימה בצוואה זכות מגורים בדירה לכל ימי חייו (או לתקופה קצובה) בתמורה סמלית או ללא תמורה – אך לקבוע שהילדים הם היורשים של הדירה. כך, בן הזוג לא מוצא עצמו מחוץ לבית, וללא קורת גג, והילדים מקבלים את הנכס לבעלותם.
  • הפרדה רכושית מלאה: לעיתים בני הזוג מבקשים לקבוע כי כל הרכוש אשר בבעלותם יועברו לאחר פטירתם לילדיהם מנישואים קודמים מבלי שבן הזוג יירש דבר. במקרים הללו סדרך כלל עורכים בני הזוג גם הסכם ממון או הסכם חיים משותפים אשר מגדיר הפרדה רכושית מלאה ביניהם.
  • הפרדה רכושית שמשקפת את המקור שממנו נצבר הרכוש: לעיתים, בני זוג בפרק ב' בוחרים להוריש את הרכוש בצורה אשר משקפת את מקורו. לדוגמה – נכסים שהצטברו לפני הקשר הזוגי יועברו לילדים, ונכסים שנצברו בתקופה החיים המשותפת יועברו לבן הזוג החדש.
  • שימוש במנגנונים מורכבים בצוואה: במקרים מורכבים יותר – כמו משפחות עם מתחים ידועים, רצון למנוע העברת הרכוש מבן הזוג החדש לילדיו או לבן/בת זוג חדש/ה, או חשש מהתנגדויות עתידיות – ניתן לשלב בצוואה מנגנונים מתוחכמים יותר, כך שהחלוקה תתבצע בדיוק לפי רצון המצווה.

צוואה מדויקת נותנת הן מענה משפטי והן מענה רגשי

לא פחות חשוב מהשיקול המשפטי – הוא השיקול האנושי. במקרים רבים, כתיבת צוואה מאוזנת תורמת לשקט הנפשי של האדם: הידיעה שהכול מוסדר, שמי שיקר לו לא ייפגע, ושמנענו ויכוחים עתידיים מיותרים – מביאה הקלה עצומה. גם עבור הילדים – העובדה שהדברים נאמרים ומוסברים מראש, יכולה להפחית תחושות של דחייה, קיפוח או כעס.

ואיך מדברים על זה עם בני המשפחה?

לא פעם, דווקא החשש מהתגובה של הילדים או בן הזוג מעכב את קבלת ההחלטה. אנשים רבים מספרים לי שהם כבר יודעים בליבם איך היו רוצים שתיראה ההורשה – אבל מתקשים לדבר על כך בגלוי. הקושי מובן לגמרי: אף אחד לא רוצה שהצוואה שלו תתפרש כ"חוסר אהבה" או העדפה פוגענית. אבל בפועל, דווקא דיבור פתוח יכול למנוע תחושות של הפתעה, אכזבה או בגידה בעתיד. אם מדובר בילדים בוגרים – לעיתים שיחה רגועה, שמסבירה את המורכבות ואת הבחירות, תוך מתן דגש על ההגנה של זכויותיהם לפי הצוואה – עשויה להפחית התנגדויות וליצור דווקא הקלה. גם לבן או בת הזוג חשוב לדעת שהם מוגנים – גם אם לא יורשים בפועל נכסים. בשורה התחתונה – על פי רוב, כל עוד הדברים מדוברים, מוסברים ונעשים באחריות, הם מביאים איתם שקט, הבנה ואפילו קירבה מחודשת.

לסיום

אם אתם מצויים בזוגיות בפרק ב', ויש לכם ילדים מנישואים קודמים – אל תדחו את ההתמודדות עם עריכת הצוואה. דווקא בשל המורכבות, חשוב לבנות אותה בליווי עורך דין שתחום התמחותו הוא צוואות וירושות, ושרואה לא רק את ההיבט המשפטי  אלא גם את המערכות האנושיות והרגשיות שמעורבות בכך. אני מזמינה אתכם לפנות להתייעצות רגועה, אישית ודיסקרטית – כדי לחשוב יחד על הדרך הנכונה עבורכם.

"עולם הירושה", פודקאסט מבית הרשם לענייני ירושה

שאלות נפוצות: צוואה במשפחות פרק ב’

The post צוואה במשפחות פרק ב’ – איך להגן על בן הזוג החדש מבלי לפגוע בילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
איך בוחרים עורך דין לעריכת צוואה? המדריך לבחירה נכונה של עורך דין לעריכת צוואה https://dinaerlich.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%91%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%aa-%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%2591%25d7%2595%25d7%2597%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%259a-%25d7%2593%25d7%2599%25d7%259f-%25d7%259c%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259b%25d7%25aa-%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%2593%25d7%25a8%25d7%2599 Sat, 02 Aug 2025 20:31:42 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3937 עריכת צוואה היא אחת הפעולות המשפטיות החשובות שאדם מבצע בחייו – לא רק בגלל ההשלכות הרכושיות, אלא בעיקר מפני שהיא נוגעת במה שחשוב לנו באמת: המשפחה, הקרובים, הערכים והכוונות האישיות שלנו. כאשר המטרה בדרך כלל היא אחת – להוריש את רכושנו באופן שיותיר יציבות ושקט בין קרובינו לאחר לכתנו לעולמנו. בחירה נכונה של עורך הדין […]

The post איך בוחרים עורך דין לעריכת צוואה? המדריך לבחירה נכונה של עורך דין לעריכת צוואה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
עריכת צוואה היא אחת הפעולות המשפטיות החשובות שאדם מבצע בחייו – לא רק בגלל ההשלכות הרכושיות, אלא בעיקר מפני שהיא נוגעת במה שחשוב לנו באמת: המשפחה, הקרובים, הערכים והכוונות האישיות שלנו. כאשר המטרה בדרך כלל היא אחת – להוריש את רכושנו באופן שיותיר יציבות ושקט בין קרובינו לאחר לכתנו לעולמנו.

בחירה נכונה של עורך הדין שיערוך את הצוואה יכולה לעשות את ההבדל בין מסמך תקף שמכבד את רצונכם, לבין מסמך שעלול להיפסל או לעורר סכסוכים מיותרים בעתיד. במדריך הבא תמצאו את כל מה שחשוב לדעת כשמחפשים עו"ד לצוואה – כולל המלצות מעשיות וגם טעויות שכדאי להימנע מהן.

למה חשוב לבחור עורך דין שמתמחה בצוואות וירושות?

לא כל עורך דין עוסק בעריכת צוואות בעבודתו היום-יומית. מדובר בתחום משפטי ייחודי שדורש מומחיות בנבכי חוק הירושה, היכרות עם הפסיקה העדכנית, ניסיון בעריכת צוואות מורכבות, וגם יכולת לזהות צרכים ייחודיים וגם סיכונים עתידיים – ולמנוע אותם מראש.

במיוחד אם מדובר בצוואה שאינה "סטנדרטית" – כמו במקרים בהם יש ילדים מנישואים קודמים, יורשים עם צרכים מיוחדים, ילדים קטינים שיידרשו לאפוטרופוס בלכתם חלילה של שני הוריהם לעולמם, כשר ישנו רכוש משמעותי, עסקים וחברות, אפשרות או סיכוי לסכסוך או צורך במנגנוני נאמנות – חשוב לבחור עו"ד שזו התמחותו המרכזית.

איך תזהו עורך דין שמתאים לכם?

התמחות ברורה וממוקדת – ודאו שעורך הדין מתמחה בצוואות וירושות – לא רק עוסק בתחום "על הדרך", אלא מטפל דרך קבע בתיקים מהסוג הזה.

ניסיון בצוואות מורכבות – שאלו את עורך הדין האם טיפל בעבר בצוואות עם מורכבויות דומות לשלכם: למשל, זוגיות בפרק ב’, בני זוג לא נשואים, ילדים שמתמודדים עם מוגבלות, צוואות עם תנאים מיוחדים ונאמנויות.

רגישות והקשבה – צוואה היא לא רק מסמך משפטי, אלא ביטוי לרצונות אישיים ולמערכות יחסים. בחרו בעורך דין שמכבד אתכם, שואל את השאלות הנכונות, זמין עבורכם ומלווה אתכם בתהליך בנעימות ובאחריות.

הקפדה על תקינות הצוואה – טעות בצוואה, ואפילו קטנה, עלולה לגרום לפסילתה בעתיד. עורך דין מקצועי יידע לדאוג לדרישות הצוואה הפורמליות הנדרשות, ולוודא שיש בידיכם את המסמכים והתיעוד הדרושים כדי לשמור על תוקפה. כמובן שעו"ד שמתמחה בצוואות וירושות יקפיד על כך שהוראות הצוואה תהיינה מתאימות גם מהבחינה המהותית ובאופן המדויק ביותר למצבכם המשפחתי והרכושי, ולרצונותיכם ולצורכיכם הייחודיים.

טיפים פרקטיים לבחירה נבונה

  • שיחת היכרות –  אל תדלגו על שיחה ראשונית פנים אל פנים. חשוב להרגיש בנוח עם מי שמלווה אתכם.
  • שקיפות בתהליך ובתמחור–  בקשו להבין מראש מה כולל השירות, מה המחיר, והאם הוא כולל ליווי עתידי או תיקונים בעת הצורך.
  • חפשו המלצות וביקורות – בדקו באינטרנט, שאלו את עורך הדין עצמו ובדקו גם האם לעו"ד ישנם תכנים מקצועיים שעוסקים בתחום הצוואות.
  • בדקו האם עוה"ד מציע מגוון אפשרויות – שימו לב האם עורך הדין מציע לכם, לאחר שהסברתם לו את עובדות המקרה שעימו הגעתם, את כלל האפשרויות שעומדות בפניכם בנוגע להוראות הצוואה, ובייחוד – האם הוא מסביר להם בפירוט מהן היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כך שכל הידע יהיה פרוש בפניכם ונתון לבחירתכם.
  • שימו לב לגישה האנושית – חפשו עו"ד שמדבר בשפה ברורה, לא מלחיץ, ושם אתכם במרכז.

אז איך יודעים שבחרנו נכון?

אם עורך הדין מקשיב, מסביר, מבין את המורכבות שלכם, עוסק בתחום באופן ייעודי, ומציע פתרונות שמתאימים לכם באופן אישי – כנראה שאתם בידיים טובות.

אל תתפשרו על צוואה "מהמדף". הצוואה שלכם היא ההזדמנות לקבוע מה יקרה אחרי לכתכם – וכדי שהיא תהיה תקפה, ברורה ועל מנת שתתאים באופן מדויק למקרה הפרטי שלכם – צריך עו"ד שבאמת מבין בזה.

לסיכום

צוואה היא לא רק מסמך משפטי – היא אמירה אישית עמוקה והיא נועדה לתת מענה למקרה הפרטי והייחודי שלכם.
כדי לוודא שרצונכם יכובד, שיתאים לסיטואציה המשפחתית הייחודית שלכם ועל-מנת להימנע מסכסוכים או ביטולים בעתיד, חשוב לבחור בעורך דין מקצועי, מיומן ורגיש.

משרדנו, בניהולה של ד"ר דינה ארליך חורש, מתמחה בליווי אישי בעריכת צוואות מכל הסוגים – מהפשוטות ועד למורכבות ביותר. אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין, לבחור ולהבטיח – שהצוואה שלכם תתאים במיוחד עבורכם ושתיתן מענה מיטבי לכל צורכיכם ורצונותיכם.

The post איך בוחרים עורך דין לעריכת צוואה? המדריך לבחירה נכונה של עורך דין לעריכת צוואה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
עריכת צוואה על ידי אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית – האם זה אפשרי ובאילו תנאים? https://dinaerlich.co.il/%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%aa-%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259b%25d7%25aa-%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2593%25d7%259d-%25d7%25a2%25d7%259d-%25d7%259e%25d7%2595%25d7%2592%25d7%2591%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a0%25d7%25a4%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25aa Fri, 01 Aug 2025 15:13:27 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3853 כאשר מדובר באדם המתמודד עם מוגבלות נפשית או מוגבלות קוגניטיבית, השאלה האם יש באפשרותו לערוך צוואה תקפה היא שאלה רגישה ומורכבת – אך גם חשובה מאין כמותה. מדובר לא רק בסוגיה משפטית, אלא בראש ובראשונה, בזכות אנושית בסיסית: האפשרות להביע רצון, להותיר מסר אישי, ולהסדיר את גורל הרכוש שצבר אדם במהלך חייו. למרבה הצער, פעמים […]

The post עריכת צוואה על ידי אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית – האם זה אפשרי ובאילו תנאים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

כאשר מדובר באדם המתמודד עם מוגבלות נפשית או מוגבלות קוגניטיבית, השאלה האם יש באפשרותו לערוך צוואה תקפה היא שאלה רגישה ומורכבת – אך גם חשובה מאין כמותה. מדובר לא רק בסוגיה משפטית, אלא בראש ובראשונה, בזכות אנושית בסיסית: האפשרות להביע רצון, להותיר מסר אישי, ולהסדיר את גורל הרכוש שצבר אדם במהלך חייו.

למרבה הצער, פעמים רבות סבורים בטעות בני המשפחה ואפילו האדם עצמו, כי אדם המתמודד עם לקות נפשית, קוגניטיבית או תקשורתית (לרבות על הרצף האוטיסטי) אינו יכול לקבוע באמצעות צוואה כיצד להוריש את רכושו.

בפועל, לא רק שאין מניעה גורפת לכך – אלא שבמקרים רבים דווקא חיוני לאפשר לאדם כזה לערוך צוואה מבעוד מועד, ובכך להבטיח את מימוש רצונו, לשמור על עצמאותו, ולמנוע מצבים של ניצול שלו לרעה או חוסר ודאות לאחר לכתו.

מה קובע הדין?

סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

החוק בישראל אינו שולל את כשרותו של אדם לערוך צוואה רק בשל מוגבלותו השכלית או הנפשית.

מה כן ישלול את כשרותו המשפטית של אדם לצוות את רכושו באמצעות צוואה? הכרזתו של האדם כפסול דין בידי בית המשפט (מהלך חריג בעת האחרונה, שכן מדובר באקט שמגביל מאוד את חירויות הפרט) או אם יתברר שהאדם לא מסוגל להבין בעת עריכתה של הצוואה את טיבה.

אם כן, השאלה המרכזית בהקשר זה הינה: האם במועד עריכת הצוואה הבין האדם שמבקש לערוך צוואה שתקבע כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו את משמעותה של הצוואה, את תוכנה ואת השלכותיה. למעשה, לא מדובר בדרישה להבנה משפטית מעמיקה, או ליכולת אינטלקטואלית גבוהה, אלא בהבנה בסיסית מספקת לכך – שהאדם מודע לכך שהוא עורך צוואה, שהוא מודע לכך שהצוואה תקבע מי יקבל את רכושו לאחר פטירתו, שהוא יודע מה היקף רכושו, מיהם הנהנים שהוא מבקש להיטיב עימם, ומה מניע אותו להוריש להם.

מתי מומלץ להצטייד בחוות דעת רפואית ומה חיוני שיופיע בה?

כאשר קיימת מוגבלות קוגניטיבית, נפשית או תקשורתית – גם אם קלה – מומלץ מאוד להצטייד בחוות דעת רפואית עדכנית ממומחה בתחום הרלוונטי.

להלן מספר דגשים בנוגע לחוות הדעת הרפואית אשר כדאי מאוד להצטייד בה:

  1. כותב חוות הדעת – חוות הדעת צריכה להינתן בידי רופא שבדק את האדם ושמסוגל על בסיס בדיקתו, להעריך את תפקודו של האדם ואת כשרותו לבצע פעולות משפטיות. יתכן כי יהיה זה פסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג ואפילו רופא משפחה שיש לו היכרות ארוכת שנים ומעמיקה עם האדם מבקש לערוך צוואה.
  2. מועד כתיבת חוות הדעת – חשוב שחוות הדעת תיערך סמוך מאוד למועד עריכת הצוואה ואפילו באותו היום. שכן חוות דעת רפואית שמציינת כי האדם היה כשיר לבצע פעולות בנקודת זמן אחת, איננה מעידה בהכרח על כושרו של האדם לבצע פעולות משפטיות בנקודת זמן אחרת.
  3. התייחסות מפורשת ללקות ולקושי – חשוב שחוות הדעת הרפואית תתייחס באופן מפורש ללקות ממנה סובל האדם ולהתמודדות שלו עימה, ולא תפסח עליה.
  4. קביעה חד משמעית בנוגע לכשירות האדם לבצע פעולות משפטיות – חיוני שחוות הדעת תקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים האם למרות ולצד מוגבלותו, כשיר האדם לערוך צוואה. כלומר, אין די בחוות דעת אשר תצוין בה באופן כללי אמירה לגבי תפקודו של האדם.

מדוע חשוב לעודד דווקא עריכת צוואה אצל אנשים בעלי לקות נפשית או שכלית?

לא אחת, אנשים עם מוגבלויות הם בעלי רכוש – דירה, חסכונות, כספי פיצויים, תגמולים, ירושות או מתנות. במקרים רבים, דווקא אנשים אלו חיים מבלי להינשא וללא צאצאים, ולעיתים מצויים במערכות יחסים מורכבות או לא יציבות עם בני משפחה. בהיעדר צוואה, יחולק רכושם על-פי ברירות המחדל שבחוק – דבר שלא תמיד תואם את רצונם או את טובתם.

יתרה מכך, אנשים עם מוגבלויות חשופים לעיתים לניצול או להשפעה לא הוגנת מצד אחרים. עריכת צוואה ברורה, מתוך הבנה ובהליך תקין ומבוקר, יכולה להיות הדרך היעילה והאמינה ביותר להבטיח את רצונם, לשמר את כבודם ולמנוע מחלוקות עתידיות.

ומה אם מונה אפוטרופוס או הופעל ייפוי כוח מתמשך?

גם כאשר לאדם מונה אפוטרופוס, או שהופעל עבורו ייפוי כוח מתמשך, אין בכך כדי לשלול אוטומטית את כשירותו לצוות. כל עוד ניתן להוכיח שבמועד עריכת הצוואה האדם הבין את משמעותה, באמצעות חוות דעת רפואית מתאימה, הוא יכול לערוך צוואה תקפה.

כיצד מבטיחים את תקפות הצוואה?

במקרים כאלה, חשוב במיוחד לערוך את הצוואה מול עורך דין המנוסה בעריכת צוואות ושהתמודד עם הגנה עתידית על תוקפן המשפטי. הליווי המשפטי צריך להיות מותאם, מכבד, ולהתבצע בשפה ובקצב הנוחים למצווה. חשוב שעורך הדין יקבל לידיו את חוות הדעת הרפואית ויוודא שהיא אכן מספקת. כמו-כן מומלץ כי עורך-הדין יתעד בכתב את השיחות המקדימות ואת מעמד עריכת הצוואה, על-מנת לחזק את תוקפה של הצוואה בעתיד, ככל שיהיה בכך צורך.

לסיכום

עריכת צוואה על-ידי אדם עם מוגבלות אינה רק אפשרית – לעיתים היא חיונית. זוהי דרך להבטיח שהרצון האישי יכובד, שהרכוש יחולק לפי בחירת האדם, ושהזכויות, הכבוד והעצמאות יישמרו – גם במצבים המורכבים ביותר.

משרדה של ד"ר דינה ארליך חורש מתמחה בליווי אנשים עם מוגבלויות ובעריכת צוואות מורכבות הדורשות רגישות מיוחדת, ידע משפטי מעמיק ויכולת לעמוד גם במבחן משפטי עתידי. נשמח ללוות אתכם במקצועיות ובאנושיות.

 

חקיקה

The post עריכת צוואה על ידי אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית – האם זה אפשרי ובאילו תנאים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
כתיבת צוואה לא שוויונית – האם זה כדאי, ומתי אם כן? וכיצד יוצרים איזון שלא יפגע בילדים? https://dinaerlich.co.il/%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259b%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%2591%25d7%25aa-%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%2590-%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%259d-%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%259b%25d7%2593%25d7%2590%25d7%2599-%25d7%2595 Mon, 28 Jul 2025 14:18:55 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3832 כאשר הורים מגיעים לשלב שבו הם מבקשים לערוך צוואה, אחת ההתלבטויות הנפוצות ביותר היא האם נכון להוריש את הרכוש באופן שווה לכל הילדים – או שמא להתחשב בפערים הקיימים ביניהם במציאות החיים. לעיתים מדובר בילד אחד שמצבו הכלכלי מצוין – הוא מבוסס, מצליח, ובנה לעצמו עתיד בטוח, ולעומתו, אחיו או אחותו מתמודדים עם קושי כלכלי, […]

The post כתיבת צוואה לא שוויונית – האם זה כדאי, ומתי אם כן? וכיצד יוצרים איזון שלא יפגע בילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
כאשר הורים מגיעים לשלב שבו הם מבקשים לערוך צוואה, אחת ההתלבטויות הנפוצות ביותר היא האם נכון להוריש את הרכוש באופן שווה לכל הילדים – או שמא להתחשב בפערים הקיימים ביניהם במציאות החיים.

לעיתים מדובר בילד אחד שמצבו הכלכלי מצוין – הוא מבוסס, מצליח, ובנה לעצמו עתיד בטוח, ולעומתו, אחיו או אחותו מתמודדים עם קושי כלכלי, מוגבלות או תלות בהורים. במקרים אחרים, אחד הילדים זכה לעזרה משמעותית עוד בחיי ההורים – רכישת דירה, השקעה בעסק או תמיכה כספית לאורך שנים – וכעת מבקשים ההורים "לאזן" את הדברים בין הילדים באמצעות הצוואה.

השאלות האלה אינן פשוטות, והן נוגעות ללב ליבה של מערכות היחסים שבתוך המשפחה. יחד עם זאת, הן גם נוגעות  להיבטים משפטיים מהותיים שדורשים חשיבה מוקפדת וניסוח מדויק.

העיקרון הבסיסי: אין חובה משפטית להוריש באופן שווה

הגם שלפי חוק הירושה, ברירת המחדל היא כי עיזבונו של אדם יחולק בין ילדיו בחלקים שווים ביניהם – החוק אינו מחייב הורה להוריש את עזבונו באמצעות צוואה לכל ילדיו באופן שווה. למעשה, כל אדם רשאי להוריש את רכושו באמצעות צוואה כרצונו. משמעות הדבר היא שהורה רשאי, אם רצונו בכך, לקבוע הורשה דיפרנציאלית והוא אף רשאי להדיר ילד מהצוואה כליל. עם זאת, חשוב לזכור שלחופש הציווי הזה נלוות אחריות ולעיתים גם השלכות רגשיות ומשפטיות, לא מבוטלת.

בהיבט המשפטי – כאשר אחד הילדים "מקופח" בצוואה בצורה בולטת, או כאשר הנימוק להעדפת האחר אינו ברור, קיים סיכון ממשי להתנגדות לצוואה מצד הילד "המקופח" לאחר פטירתו של ההורה בבוא היום – כאשר יבקשו לקיימה. התנגדות כזו עלולה לעכב את קיום הצוואה במשך שנים, לחשוף את המשפחה להתדיינות משפטית ארוכה, יקרה וכואבת, ולעיתים להביא  לביטול של חלק מהצוואה ואפילו של הצוואה כולה.

בהיבט הרגשי והמשפחתי – מהניסיון המצטבר שלנו למדנו, כי פעמים רבות, הפגיעה שחש ילד שקופח בצוואת הוריו אינה נובעת מהשאלה "כמה כסף קיבלתי" או מתוך התחשבותו של הילד בשאלה האם הוא זקוק לכסף הזה או לא – אלא מהמסר שהתקבל אצלו: "לא הייתי חשוב באותה מידה", או "אמא ואבא לא סמכו עליי כמו על האחרים".

הרגשות הללו עלולים ללוות את הילד לאורך שנים, להתפרש אצלו כפגיעה נוראית, ואפילו להעיב על זיכרון ההורה כפי שנשמר אצלו לנצח. הדבר נכון וביתר שאת כאשר ההורים לא הסבירו לילד מראש את מניעיהם – או כאשר הצוואה "נופלת" על הילדים כרעם ביום בהיר מבלי שידעו מעוד מועד על החלוקה שאינה שוויונית. בהקשר זה, ההורים לא תמיד נותנים לכך את תשומת הלב הראויה, אבל חשוב מאוד לזכור: לכם לא תהיה עוד הזדמנות להסביר, ולילד לא עוד תהיה הזדמנות להביע בפניכם את כאבו.

מתי כן יש מקום לסטייה מהשוויון?

במצבים מסוימים, חלוקה בלתי שוויונית יכולה דווקא כן לגלם צדק, ואפילו מבלי לעורר כל פגיעה רגשית שהיא אצל הילד "המקופח".

כך למשל:

  • הורים שילדם האחר (בדרך כלל ילדם הבכור או זה שנישא לפניהם) קיבל מהם דירה או כספי סיוע משמעותיים לרכישת דירה בעודם בחיים, והם מבקשים "לאזן" את הדברים בין האחים שלהם לא הספיקו לסייע באופן דומה בצוואה – ככל הנראה ייתפסו כמי שפעלו באופן לגיטימי בצוואתם ככל שהדברים יובהרו כראוי לילדים.
  • הורים לילד עם מוגבלות שמתקיים מקצבה מצומצמת, הזקוק לתמיכה נוספת גם לאחר לכתם.
  • הורה שמעוניין להבטיח הגנה כלכלית זמנית לילד שאינו עצמאי כלכלית, אך רק לתקופה מסוימת.

במקרים כאלה, יש מקום לשקול חלוקה מותאמת, אך יש לעשות זאת בזהירות, ותוך הסבר מתאים (לעיתים כדאי לדבר על כך באופן גלוי עם הילדים כבר לאחר עריכת הצוואה), ובדרך שתביא לצמצום הפוטנציאל לפגיעה.

חשוב לזכור, לעיתים ישנם גם מצבים קיצוניים – שבהם מי מהילדים התנכר באופן ממשי להוריו ונהג בהם באופן מחפיר לאורך שנים רבות. או שלעיתים ישנם מצבים שבהם ילדים לא היו בקשר עם הוריהם משך עשרות שנים. במקרים הללו, בהחלט יתכן שההורה יבחר שלא להוריש את רכושו באופן שוויוני לכל ילדיו ואפילו לא להוריש להם את רכושו כלל.

כיצד ניתן ליצור איזון ולשמור על שלום המשפחה?

אם בוחרים לסטות מהורשה שוויונית – יש דרכים לעשות זאת מבלי לעורר תחושת קיפוח:

  • להסביר את ההיגיון בצוואה עצמה: ניתן לשלב פסקת הסבר קצרה לצורך הסבר החלוקה שאינה שוויונית. ההסבר אינו מחייב משפטית, אך יש לו משקל רגשי רב. לעיתים מדובר בהבהרה פשוטה כמו למשל בנוגע לסיוע שניתן לאחד הילדים שההורים לא הספיקו להעניק אותו גם לילדיהם האחרים.
  • לשקול איזון באמצעות מתנות בחיים: במקרה שבו רוצים לסייע לילד שמצוי במצב כלכלי פחות טוב מהילד שמצוי במצב כלכלי טוב כדאי לשקול הענקת מתנות עוד בחיים, ככל שהדבר אפשרי מבחינת ההורים.
  • לשקול הוספת מנגנון נאמנות בצוואה:  במקרים של ילדים עם צרכים מיוחדים או ילדים במצב רגיש כמו נטייה להימורים או חובות כבדים, ניתן לשקול במקום הורשה שאינה שוויונית – הקמת נאמנות עבורם בצוואה – שמווסתת את השימוש בכספים על ידם לאורך זמן, מבלי לפגוע בזכויותיהם ובזכויות האחרים.

לסיכום

כתיבת צוואה אינה רק פעולה משפטית אלא תהליך שמחייב רגישות, הקשבה ומחשבה עמוקה. ככל שמבינים מראש את המשמעויות, פועלים מתוך תכנון מדויק, ומשלבים גם התבוננות רגשית וגם ידע משפטי – כך גוברים הסיכויים לכך שהצוואה תכובד, לא תעורר התנגדויות – ובעיקר: תספק שקט נפשי להורים, וכבוד ואהבה לילדים שנותרו.

אם אתם שוקלים לערוך צוואה, ומתלבטים כיצד לנסח חלוקה נכונה – משרדנו ישמח ללוות אתכם באופן אישי, שקול ומדויק. אנחנו מאמינים שצוואה טובה מתחילה בהבנת הצרכים והרצונות האישיים שלכם, ומסתיימת ברוח טובה גם אחרי מימושה.

לקריאה נוספת:

משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

נעים להכיר…

שמי דינה ארליך חורש, עורכת-דין המתמחה בתחום המשפחה והירושה, ומגשרת משפחתית מוסמכת.

הסכמים משפטיים הנערכים בין בני המשפחה כמו הסכם ממון, ייפוי כוח מתמשך, צוואה הסכם הלוואה או מתנה ועוד, נועדו לעגן הוראות, הסכמות והבנות מבעוד מועד, בין אנשים שאמורים לסמוך זה על זה.

זאת, מתוך הסתכלות מפוכחת על העתיד ועל התרחשויות לא רצויות שעלולות להתפתח בו, ומתוך הרצון להיות מוכנים אליהן, ואולי אף להקטין את הסיכוי להתרחשותן באמצעות ההסכם.

הסכמים משפטיים אלה, גם כאשר הם נעשים בהסכמה, מעוררים לרוב תחושות לא נוחות.

לכן, דווקא בתחום זה, חשובה המודעות והבחירה בעורך-דין, שמלבד מקצועיותו, ניחן ביכולות גישור, הבנה והכלת המורכבות הרגשית.

אני מאמינה שארגז הכלים העשיר שבו אני מחזיקה: עבודה רבת שנים מול לקוחות פרטיים בתחום המשפחה והירושה; עבודה משפטית ייחודית מול גורמי ביטחון וממשל בכירים, בארץ ובעולם, והשכלה משפטית רחבה בשילוב עם ידע פסיכולוגי – יביא אתכם לפתרון הנכון ביותר עבורכם.

The post כתיבת צוואה לא שוויונית – האם זה כדאי, ומתי אם כן? וכיצד יוצרים איזון שלא יפגע בילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק? https://dinaerlich.co.il/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%a7-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%96%d7%91/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%259c%25d7%2590-%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%2591%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%2597%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a7-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%2596%25d7%2591 Wed, 23 Jul 2025 05:59:02 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3798 כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו על-פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה. מדובר למעשה בסיטואציה די שכיחה, כיוון שרבים אינם עורכים צוואה. לעיתים, סדר ההורשה אשר קבוע כברירת מחדל בחוק הירושה תואם את רצונו של המנוח ולא מהווה בעיה, אולם פעמים רבות היורשים מופתעים לגלות מהו סדר ההורשה אשר קובע הדין. למעשה, […]

The post ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו על-פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.

מדובר למעשה בסיטואציה די שכיחה, כיוון שרבים אינם עורכים צוואה.

לעיתים, סדר ההורשה אשר קבוע כברירת מחדל בחוק הירושה תואם את רצונו של המנוח ולא מהווה בעיה, אולם פעמים רבות היורשים מופתעים לגלות מהו סדר ההורשה אשר קובע הדין. למעשה, ברירת המחדל הקבועה בדין גורמת לעיתים למצבי הורשה שלא היו רצויים מבחינת המנוח, ואף לקונפליקטים ביחסים בין הקרובים אשר הותיר אחריו המנוח.

לפיכך, חשוב שכל אדם יבין מהי ברירת המחדל שקובע החוק, ושיהיה מודע עוד בחייו לסדר ההורשה שקבוע בו, וזאת, על-מנת שיהיה באפשרותו להחליט, במקרה שהוא לא משקף את רצונו, לערוך צוואה מתאימה שהוראותיה הן שתקבענה את האופן הרצוי בעיניו שלפיו יחולק עיזבונו.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא סך כל נכסיו, זכויותיו וחובותיו של אדם במותו. מדובר למעשה בכל נכס, מקרקעין או מיטלטלין, זכויות כספיות, מניות, פיקדונות, רכבים ועוד – אשר היו שייכים למוריש במועד פטירתו, אך בחיובים שנזקפו אותה עת לחובתו.

אם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שכתב כאמור, יחולק כל עיזבונו לפי הוראות הדין – חוק הירושה.

ירושה על פי דין – עקרונות יסוד

כאשר אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שערך, עיזבונו יחולק על פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.  כלומר, לא לפי רצון אישי של המוריש, אלא לפי סדר מובנה וקבוע שמהווה ברירת מחדל.

גם במקרה שבו אדם ערך צוואה אך לא התייחס בה לכלל עיזבונו – חלקו של העיזבון שהמנוח לא התייחס אליו מפורשות בצוואה – יחולק גם הוא לפי הוראות חוק הירושה.

היורשים לפי דין נקבעים לפי שלוש "דרגות ירושה" ("פרנטלות") מרכזיות:

  1. דרגת ירושה (פרנטלה) ראשונה – ילדים וצאצאיהם (נכדים, נינים)
  2. דרגת ירושה (פרנטלה) שנייה – הורים וצאצאיהם (אחים, אחיינים)
  3. דרגת ירושה (פרנטלה) שלישית – הסבים והסבתות וצאצאיהם (דודים, בני דודים)

היורשים שבדרגה נמוכה יותר יקבלו חלק בעיזבון רק אם אין יורשים מהדרגה שלפניה, והירושה תחולק בין הפרטים שבאותה דרגת ירושה באופן שווה ביניהם, ללא קשר לגיל, מגדר או קרבה למנוח.

כמו-כן, בן הזוג של המנוח, ככל שישנו בעת פטירתו – יורש תמיד. חלקו בירושה משתנה בהתאם ליתר היורשים הנותרים.

מיהו "בן זוג"?

  1. אדם שהיה נשוי למנוח וחי עימו בזוגיות בעת פטירתו;
  2. אדם שהיה נשוי למנוח גם אם היו פרודים בעת פטירתו;
  3. בן זוג שחי עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף, גם אם לא היה נשוי למנוח, ובלבד שאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר באותו הזמן.
בן הזוג – מה הוא יורש?

החוק מעניק עדיפות לבן או בת הזוג של המוריש. בן הזוג זכאי לרשת:

  • מחצית מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו הורים, נכדים, נינים או הורים.
  • שני שלישים מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו רק קרובי משפחה רחוקים יותר כמו אחים, אחיינים, וסבים. (בנוסף, בן הזוג בסיטואציה כזו יהיה זכאי גם לכל זכויות המנוח בדירת המגורים, אם חי עימו בדירה בעת שנפטר והיה נשוי לו 3 שנים לפחות לפני פטירתו)
  • את כל העיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו קרובי משפחה רחוקים אף יותר.
  • אם המנוח לא הותיר קרובים כלל, יועבר עיזבונו לאוצר המדינה.
  • בנוסף לכל האמור, בן הזוג זכאי תמיד לרשת את כל המיטלטלין (חפצים, ריהוט וכו') ששימשו את הזוג בבית המגורים ואת מכונית הנוסעים שהיתה שייכת למשק הבית המשותף.

טעויות נפוצות בנוגע לחלוקת עיזבון ללא צוואה

  • רבים סבורים כי אם המנוח הותיר אחריו בן זוג שהיה נשוי לו שנים רבות, בן הזוג יורש את כל רכושו של בן זוגו שנפטר בשלב הראשון, ורק בשלב השני יורשים הילדים – אולם החוק קובע אחרת. למעשה, בן הזוג חולק כבר בשלב הראשון את עיזבונו של המנוח עם קרוביו האחרים, ביחס שייקבע בהתאם למידת קרבתם למנוח.

    כך למשל – אם אחד מבני זוג שהיו נשואים זה לזו עשרות שנים ולהם ילדים בוגרים, ילך לעולמו מבלי להותיר אחריו צוואה ולשניים דירת מגורים בבעלותם – יהיה על הילדים לוותר להורה שנותר בחיים על חלקם בדירת המגורים המשותפים של הוריהם, על-מנת שלא יירשמו כבעלי זכויות בה גם הם. כמו-כן, יהיה על הילדים לוותר על חלקם בכספים וביתר זכויותיו הפיננסיות של ההורה שנפטר לטובת זה שנותר בחיים, אם יסכימו לכך שהן יישארו במלואן בבעלות ההורה שנותר בחיים. הוויתור יהיה תלוי ברצונם.
  • טעות נוספת שרבים טועים בה היא הסברה שלפיה הימנעות מעריכת צוואה מונעת התעסקות בביורוקרטיה מיותרת מצד היורשים בעת פטירה, שכן בחלוקה לפי חוק הירושה, אין צורך בהוצאת צו קיום צוואה.

    ההנחה הזו איננה נכונה – גם כאשר אדם לא מותיר אחריו צוואה, נדרשים היורשים לקבל צו ירושה, על-מנת שעיזבונו יחולק ביניהם. עד להוצאתו של צו ירושה או צו קיום צוואה, העיזבון לא יחולק בשני המקרים, והוצאתו של איזה מהצווים איננה מהירה מהוצאתו של הצו האחר.
  • עוד טעות שאנשים רבין נוטים לטעות בה היא ההנחה לפיה אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, וחלוקת עיזבונו נקבעת לפיכך באמצעות הוראות חוק הירושה – לא ניתן לשנות זאת. הנחה זו גם היא איננה נכונה – שכן גם במצב שבו אדם לא הותיר אחריו צוואה, יורשיו רשאים להחליט לחלק ביניהם את עיזבונו באופן אחר מכפי שקובע החוק, וזאת, באמצעות הסכם חלוקת עיזבון שיעגן את ההסכמות המקובלות עליהם.

מדוע חשוב לערוך צוואה?

כאשר אין צוואה – החוק הוא זה שיחליט במקומכם. אם ברצונכם להבטיח שבן זוגכם יירש את כל רכושכם, או להפך – שבן הזוג לא ירש דבר מרכושכם וכוונתכם להוריש את כל רכושכם לילדיכם; אם תרצו לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני; אם ברצונכם להדיר קרוב מסוים מהירושה או להעדיף אחר;  אם ברצונכם להעביר חלק מרכושכם ליורשים אולם באופן שבו וא ינוהל עבורם בנאמנות וכיו"ב – אתם נדרשים לערוך צוואה תקפה ומסודרת שתעמוד בהוראות הדין.

לסיכום

היעדר צוואה מוביל ליישום אוטומטי של חוק הירושה – שייתכן ואינו משקף את רצונו של האדם שנפטר.

כדי למנוע הפתעות ולשמור על שליטה בנוגע לאופן שבו יחולק רכושכם לאחר פטירתכם, ועל-מנת למנוע קונפליקטים מיותרים בין קרוביכם, או להימנע מלהביא אותם למצבים בהם הם יידרשו להבעת רצון טוב ולוויתורים על-מנת שרצונכם יתקיים – חשוב לערוך צוואה ברורה ותקפה.

אם אתם מעוניינים להבטיח שענייני הירושה שלכם ינוהלו כפי שאתם רואים לנכון – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ובלתי תלוי, שיאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות מתוך ידע, שליטה וביטחון.

לקריאה נוספת:

משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

 

The post ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
תנאי מתלה ותנאי מפסיק בצוואה – מה חשוב לדעת? https://dinaerlich.co.il/%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%91%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25aa%25d7%25a0%25d7%2590%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%259c%25d7%2594-%25d7%2595%25d7%25aa%25d7%25a0%25d7%2590%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a4%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a7-%25d7%2591%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%2597%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%2591 Thu, 03 Jul 2025 07:37:13 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3606 תנאי מתלה ותנאי מפסיק בצוואה הם מנגנונים משפטיים חשובים אשר מאפשרים למוריש לעצב את אופן חלוקת העיזבון בהתאם לנסיבות מסוימות, כך שההוראות בצוואה יופעלו או יופסקו רק אם מתמלאים תנאים שהוגדרו בידי המוריש מראש. במאמר זה נסביר בצורה פשוטה וברורה מה הם תנאי מתלה ותנאי מפסיק, כיצד הם פועלים, ומה חשוב לדעת כדי להימנע מטעויות […]

The post תנאי מתלה ותנאי מפסיק בצוואה – מה חשוב לדעת? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

תנאי מתלה ותנאי מפסיק בצוואה הם מנגנונים משפטיים חשובים אשר מאפשרים למוריש לעצב את אופן חלוקת העיזבון בהתאם לנסיבות מסוימות, כך שההוראות בצוואה יופעלו או יופסקו רק אם מתמלאים תנאים שהוגדרו בידי המוריש מראש.

במאמר זה נסביר בצורה פשוטה וברורה מה הם תנאי מתלה ותנאי מפסיק, כיצד הם פועלים, ומה חשוב לדעת כדי להימנע מטעויות ולוודא שהרצונות המוריש ימומשו.

מהו תנאי מתלה בצוואה?

תנאי מתלה או תנאי דוחה לפי הוראת סעיף 43 לחוק הירושה, הוא תנאי המופיע בצוואה, שקיומו הוא תנאי הכרחי להפעלת הוראה מסוימת שמופיעה בה. במילים פשוטות, הוראה בצוואה תיכנס לתוקף רק אם יתקיים אירוע מסוים שהוגדר מראש בצוואה עצמה.

לדוגמה: ניתן לקבוע שירושה מסוימת תועבר ליורש רק אם היורש יסיים תואר אקדמי, יגיע לגיל מסוים, או יינשא.

תנאים מתלים מאפשרים למוריש שליטה על חלוקת הרכוש, ומאפשרים להתאים את הצוואה למציאות המשתנה.

מהו תנאי מפסיק בצוואה?

תנאי פסיק לפי הוראת סעיף 44 לחוק הירושה, הוא תנאי שמפסיק או מבטל הוראת הורשה שכבר נכנסה לתוקף, במקרה שהתרחש אירוע מסוים.

לדוגמה: אם ייקבע בצוואה שיורש יקבל את הירושה, אך אם היורש ירד מהארץ ויעתיק את מקום מגוריו הקבוע למדינה אחרת – הזכאות לירושה תבוטל ותעבור ליורש אחר, אז  ירידת היורש מהארץ היא תנאי מפסיק.

במה מסייעים התנאי המתלה והתנאי המפסיק בצוואה?

  • התאמה אישית: מאפשרים למוריש להתאים את חלוקת הרכוש לרצונותיו ולנסיבות עתידיות אשר תתרחשנה.
  • שליטה מתמשכת: תנאי מתלה ומפסיק מאפשרים למוריש לא רק להעניק ירושה אלא גם להתנות ולהפסיק אותה בהתאם לנסיבות.
  • מניעת מחלוקות: תנאי ברור ומדויק עשוי לצמצם סכסוכים בין היורשים.
  • הבטחת מטרות: להבטיח שהירושה תינתן או תופסק רק אם יתקיימו התנאים שהוגדרו מראש.

מגבלות על תנאים מתלים ותנאי מפסיק

הגם שחופש הציווי הוא עיקרון על במערכת המשפט הישראלית המאפשרת גמישות מרבית בכל הנוגע לאפשרויות ההורשה המותרות לאדם, חשוב לדעת שלא כל תנאי מפסיק ותנאי מתלה יהיו תקפים. בהקשר זה חשוב לדעת כי:

  • אסור שהתנאים יהיו בלתי חוקיים או נוגדים את ערכי הציבור, למשל תנאים האוסרים על נישואין לחלוטין או שמתנים בגירושין או תנאים שמחייבים ביצוע פעולה אסורה. כך למשל, לא ניתן לקבוע כי יורש יזכה לחלקו בירושה רק אם יתגרש או רק אם יעשה פעולה בלתי מוסרית או אסורה.
  • תנאים בלתי אפשריים או לא מוגדרים היטב עלולים לגרום לביטול ההוראה בצוואה.
  • תנאים שקשורים לעתיד בלתי ידוע לחלוטין צריכים להיות מנוסחים בזהירות.
  • אם התנאי הקבוע בצוואה לא יכול להתקיים והמצווה לא התייחס לזהות היורשים במצב זה באופן מפורש, יזכו ברכוש שהעברתו הותנתה – היורשים לפי דין.

חיובי יורש

מלבד השימוש בתנאי המתלה והמפסיק, מוריש רשאי גם לקבוע מה יעשה יורש עם הרכוש שקיבל בירושה לפי הצוואה, כפי שקובע סעיף 45 לחוק הירושה. כך למשל, יכול המוריש לקבוע כי היורש ירש את הזכויות בדירה אולם יהיה חייב לספק לבן הזוג של המוריש זכות מגורים בדירה לכל ימי חייו או להעביר את הכספים שיתקבלו תמורת שכר הדירה למשך פרק זמן מסוים לאדם אחר.

כמו-כן, מוריש רשאי לקבוע כי היורש ירש את הנכס אולם לא יהיה רשאי למכור אותו למשך תקופת זמן מסוימת. חשוב לדעת כי הוראה הקובעת שיורש לא יהא רשאי למכור את הנכס לעולם – על פי רוב, תבוטל בשל עיקרון "שלטון היד המתה".

לסיכום – מדוע חשוב להתייעץ לפני עריכת צוואה אשר כולל תנאי מתלה, תנאי מפסיק או חיובי יורשים?

תנאי מתלה, תנאי מפסיק וחיובי יורשים מאפשרים שליטה מדויקת ככל הניתן ומימוש רצונות המוריש. עם זאת, ניסוח לא נכון של התנאים או החיובים הללו בצוואה, עלול להביא למחלוקות משפטיות משמעותיות ואף לביטול ההוראות עצמן. על מנת לוודא שהצוואה תקינה, ברורה ומובנת, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בדיני ירושה שילווה אתכם בתהליך ויוודא שרצונכם הוא שממומש ושכל התנאים מנוסחים באופן חוקי, תקף ומדויק.

מומלץ לפנות לעורכת הדין ד"ר דינה ארליך-חורש – עורכת-דין ומגשרת מוסמכת בענייני משפחה וירושה, בעלת תואר דוקטור במשפטים (Ph.D) ותואר ראשון בפסיכולוגיה (B.A).
בזכות השילוב הייחודי של ידע משפטי מעמיק והבנה אנושית רגשית, ד"ר ארליך-חורש מעניקה ללקוחותיה ליווי אישי, מקצועי ורגיש – במיוחד במצבים שבהם עקרונות משפטיים פוגשים שאלות של מורכבות משפחתית ורגשית.

 

The post תנאי מתלה ותנאי מפסיק בצוואה – מה חשוב לדעת? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
ייפוי כוח מתמשך: הבחירה החכמה ליום שבו כבר לא תוכלו לבחור בעצמכם https://dinaerlich.co.il/%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%9a-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%91%d7%95-%d7%9b/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259b%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%259a-%25d7%2594%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%2597%25d7%259b%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%2595-%25d7%259b Fri, 20 Jun 2025 05:56:25 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3521 רובנו מעדיפים להאמין שהשליטה על חיינו תישאר בידינו תמיד. המחשבה על יום שבו לא נוכל עוד לקבל החלטות עבור עצמנו – קשה ומרתיעה, ולעיתים לכן, היא נדחקת הצידה. גם בני המשפחה, הילדים, לא תמיד רוצים לדבר על זה. אבל דווקא עכשיו – כאשר אנחנו צלולים, עצמאיים ובעלי שיקול דעת – הוא הרגע הנכון להרים את […]

The post ייפוי כוח מתמשך: הבחירה החכמה ליום שבו כבר לא תוכלו לבחור בעצמכם first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

רובנו מעדיפים להאמין שהשליטה על חיינו תישאר בידינו תמיד. המחשבה על יום שבו לא נוכל עוד לקבל החלטות עבור עצמנו – קשה ומרתיעה, ולעיתים לכן, היא נדחקת הצידה. גם בני המשפחה, הילדים, לא תמיד רוצים לדבר על זה.

אבל דווקא עכשיו – כאשר אנחנו צלולים, עצמאיים ובעלי שיקול דעת – הוא הרגע הנכון להרים את המבט קדימה, ולבחור בעצמנו איך ייראו חיינו אם יבוא יום שבו נזדקק לעזרה.

ייפוי כוח מתמשך הוא לא מסמך טכני – אלא אקט עמוק של אחריות, תכנון ודאגה לעתיד. זהו אחד הכלים המשפטיים החשובים והאנושיים ביותר שהמשפט הישראלי הכיר בעשור האחרון, והוא מעניק לכל אדם את האפשרות להבטיח שברגעים השבריריים ביותר – יישמרו רצונותיו, ערכיו ואורח חייו.

מאחורי ההסדר הזה עומדת תפיסה משפטית וחברתית חדשה: המעבר ממודל שבו החלטות מתקבלות על ידי אחרים ללא השתתפות פעילה של האדם, למודל שמכבד את האוטונומיה שלו ואת זכותו לקבוע כיצד ייראו חייו גם כשכבר לא יהיה באפשרותו לבטא זאת.

עד לא מזמן, כשאדם איבד את כושר השיפוט שלו – לא היתה אפשרות אחרת מלבד לפנות לבית המשפט כדי למנות אפוטרופוס עבורו. מינוי אפוטרופוס הוא הליך מסורבל, שמלווה בפיקוח הדוק של האפוטרופוס הכללי ולעיתים מתנהל באופן שאינו תואם את אישיותו של האדם או את רצונותיו האמיתיים.

ייפוי הכוח המתמשך מציע גישה אחרת לגמרי: במקום שאחרים יחליטו עבורך – אתה הוא זה שמחליט מראש מי ינהל את ענייניך, וגם קובע כיד הם ינוהלו.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, שבמסגרתו אדם בגיר וכשיר יכול לקבוע, בעודו צלול, מי יהיה מוסמך לפעול בשמו – במקרה שבו יאבד בעתיד את כושר ההבנה, ואת יכולת קבלת ההחלטות או התקשורת.

האדם שמבצע את ייפוי הכוח המתמשך מכונה הממנה, והאדם שהוא מסמיך לפעול בשמו – מיופה הכוח. הממנה רשאי למנות מיופה כוח עיקרי וחליפי, אחד בלבד או מספר מיופי כוח שיפעלו יחד. כאשר הממנה מייפה כוחם של מספר מיופי כוח גם יחד (למשל – כל ילדיו), הוא רשאי לקבוע שיפעלו "ביחד ולחוד" – כלומר, באופן עצמאי ותוך שיתוף פעולה.

הממנה יכול להחליט אילו תחומים ייכללו במסמך:

  • אישיים:  כמו – מקום מגורים מועדף, צרכים יומיומיים, טיפול בבעלי -חיים
  • רפואיים:  כמו – טיפולים רצויים, אשפוזים בבי"ח או הזמנת צוותים רפואיים הביתה כשהדבר אפשרי ובחירת רופאים
  • רכושיים:  כמו- הסמכה לפעול בחשבונות בנק משותפים מבלי שהדבר ייחשב כניגוד עניינים, הנחיות לגבי אופן השקעה וניהול הכספים, הסמכות למשיכת כספים מקופות וקרנות, ולהתנהלות בנוגע לנכסי מקרקעין.

המסמך נכנס לתוקף רק כאשר מתקיים תנאי שכתוב בו – לרוב, עם קבלת חוות דעת רפואית המעידה על אובדן כשרותו הקוגניטיבית של האדם.

למי זה מתאים?

ייפוי כוח מתמשך אינו מיועד רק לחולים או מבוגרים. הוא מיועד לכולם. בין אם אתם אנשים עצמאיים בגיל השלישי, בני 40 שמנהלים עסק, או שאתם פשוט רוצים לחסוך מהמשפחה שלכם התמודדות משפטית כואבת לכל מקרה שלא יבוא – ייפוי כוח מתמשך הוא הכלי הנכון.

ומה אם אין במי לתת אמון?

ישנם מקרים שבהם לאדם אין בני משפחה קרובים, או שישנם יחסים מורכבים שמונעים ממנו לסמוך על מישהו בסביבתו. גם אז, זה לא אומר שצריך לוותר ולהרים ידיים.

במקרים כאלה, ניתן לערוך מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס, שבהן ניתן לפרט, בין היתר: מי מעדיפים שימונה כאפוטרופוס או מי ממש לא, אילו עקרונות ינחו את התנהלות האפוטרופוס וקבלת ההחלטות על-ידו ומה חשוב לאדם לגבי אורח חייו, ניהול ענייניו והשקפת עולמו.

באמצעות מסמך ההנחיות המקדימות למינוי אפוטרופוס, גם אם בעתיד ימונה אפוטרופוס, הרי שהוא יפעל על פי רצון ברור – ולא לפי השערות.

לסיכום

ייפוי כוח מתמשך הוא לא רק כלי משפטי. הוא מעשה של אחריות, ביטוי לאמון, וניהול חכם של העתיד. הוא מבטיח שהבחירות שלכם יכובדו – גם אם תגיע עת שבה לא תוכלו לומר אותן בקול.

אל תחכו לרגע שבו יהיה מאוחר מדי. דווקא היום – כשאתם חופשיים, ברורים וחדים – זהו הזמן הנכון להחליט איך ייראה היום שבו לא תוכלו לבחור בעצמכם.

משרדנו מלווה את תהליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך ברגישות, מקצועיות וניסיון – כדי להבטיח שהעתיד שלכם ינוהל בדיוק כמו שאתם הייתם בוחרים.

The post ייפוי כוח מתמשך: הבחירה החכמה ליום שבו כבר לא תוכלו לבחור בעצמכם first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
אפוטרופסות בישראל: כל מה שחשוב לדעת על הזכות והחובה לדאוג לאדם אחר https://dinaerlich.co.il/%d7%90%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%2598%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%25a1%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2590%25d7%259c-%25d7%259b%25d7%259c-%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%25a9%25d7%2597%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%2591-%25d7%259c%25d7%2593%25d7%25a2%25d7%25aa-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2594 Fri, 20 Jun 2025 05:51:55 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3513 בשלב כלשהו בחיים, רבים מאיתנו עשויים להיתקל בצורך לדאוג לאדם אחר – בן משפחה או קרוב – שאינו מסוגל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו. זה עלול לנבוע מירידה קוגניטיבית מתקדמת כמו דמנציה, מפגיעה מוחית, מקושי נפשי חמור או ממוגבלות מולדת. בעבר, הפתרון היחיד כמעט במקרים כאלה היה מינוי אפוטרופוס – אולם בשנים האחרונות, חל שינוי […]

The post אפוטרופסות בישראל: כל מה שחשוב לדעת על הזכות והחובה לדאוג לאדם אחר first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

בשלב כלשהו בחיים, רבים מאיתנו עשויים להיתקל בצורך לדאוג לאדם אחר – בן משפחה או קרוב – שאינו מסוגל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו. זה עלול לנבוע מירידה קוגניטיבית מתקדמת כמו דמנציה, מפגיעה מוחית, מקושי נפשי חמור או ממוגבלות מולדת.

בעבר, הפתרון היחיד כמעט במקרים כאלה היה מינוי אפוטרופוס – אולם בשנים האחרונות, חל שינוי משמעותי בגישה המשפטית והחברתית. כיום, החוק בישראל מקנה לכל אדם בגיר וכשיר מבחינה משפטית את האפשרות לקבוע מראש, באמצעות ייפוי כוח מתמשך, מי יטפל בענייניו אם וכאשר יאבד את כשירותו הקוגניטיבית.

זהו כלי משפטי, צופה פני עתיד, אשר באמצעותו אדם מקנה סמכויות ומביע את רצונו בכל הנוגע לתקופה בה יאבד חלילה את כושרו הקוגניטיבי. ייפוי כוח מתמשך מאפשר למעשה להימנע מהצורך במינוי אפוטרופוס – אשר מפחית את התערבות המדינה והפיקוח בחיים הפרטיים.

עם זאת, כאשר אדם כבר איבד את כשירותו המשפטית מבלי שהספיק לערוך ייפוי כוח מתמשך – או שבחר שלא לעשות זאת – האפשרות הזו כבר אינה עומדת לרשותו. גם במצבים שבהם לא הייתה לאדם מעולם כשירות משפטית, למשל בשל מוגבלות מולדת, לא ניתן לעשות שימוש בייפוי כוח מתמשך. במקרים כאלה, הדרך היחידה שתאפשר לקבל החלטות בשמו ולפעול לטובתו – היא באמצעות מינוי אפוטרופוס על-ידי בית המשפט.

מהי אפוטרופסות ומתי יש בה צורך?

אפוטרופסות היא מינוי שמעניק בית המשפט לענייני משפחה לאדם אחר – לרוב בן משפחה (אך יתכן גם אדם אחר, גורם מקצועי – אדם או גורם תאגידי), כדי שיפעל בשם האדם אשר אינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו. אדם שאינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו מכונה כיום אשל"א – אדם שמונה לו אפוטרופוס. אדם יכול להיות מוכרז בידי בית המשפט ככזה שנזקק לאפוטרופוס, בין היתר, במצבים שבהם חלה ירידה קוגניטיבית כמו דימנציה או אלצהיימר, פגיעה מוחית חמורה או מוגבלות שכלית התפתחותית.

חשוב לדעת: מינוי אפוטרופוס אינו אוטומטי. על-פי החוק, מינוי אפוטרופוס הוא חלופה אחרונה – ורק כאשר אין כל דרך אחרת לדאוג לאדם. במצבים שבהם ניתן להיעזר בכלים פחות מגבילים – כמו ייפוי כוח מתמשך או מנגנון של תמיכה בקבלת החלטות – לא ייעשה שימוש באפוטרופסות.

אפוטרופוס יכול שימונה לעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים ואפילו לצורך פעולה ספציפית בלבד – לדוגמה, הסכמה לניתוח מסוים, פתיחת חשבון בנק או מכירת נכס.

מינוי האפוטרופוס – איך זה קורה בפועל?

הליך המינוי נעשה באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף חוות דעת רפואית עדכנית, תצהירים של המבקשים ופרטים על מצבו של האשל"א.
במהלך ההליך נשמעת עמדת גורמי הרווחה ולעיתים גם עמדתו של האדם עצמו – אם הוא מסוגל לכך. בית המשפט בוחן גם את הקשר בין המועמד לתפקיד לבין האדם שעליו הוא אמור לשמור ואת הסכמתם למינוי של בני המשפחה שאינם מבקשים לשמש כאפוטרופוסים.

במקרים שאין קרוב משפחה מתאים, או כאשר ישנן מחלוקות קשות ומתמשכות בין בני המשפחה, בית המשפט רשאי יהיה למנות אפוטרופוס מקצועי בתשלום – אדם פרטי או תאגיד, מתוך רשימה מפוקחת.

אחריות, הגבלות ופיקוח

לצד הסמכות לפעול בשם אדם אחר, יש לאפוטרופוס גם חובות רבות:  עליו לנהל את הרכוש וההחלטות באופן שקול, לפעול בתום לב, ואך ורק לטובתו של האשל"א. הוא מחויב לדווח לאפוטרופוס הכללי על כל פעולה משמעותית – ולהגיש דו"חות שנתיים הכוללים תיעוד מדויק של הכנסות, הוצאות, נכסים והתחייבויות.

כמו-כן, ישנן פעולות שהאפוטרופוס יהיה רשאי לבצע אולם הן תמיד ידרשו לאישור שיפוטי מראש, כגון מכירת נכס מקרקעין או מתן תרומה או מתנה מכספי האשל"א ובשמו שעוברת סכום מסוים הקבוע בחוק. ישנן גם פעולות שהאפוטרופוס לא יהיה רשאי לבצע בשום מקרה, כמו לערוך צוואה בשם האשל"א או לקבל עבורו החלטות אישיות מובהקות אחרות.

ומה אם אין בן משפחה מתאים – אבל עדיין רוצים להיערך מראש?
לא כל אדם מוקף במשפחה קרובה, ולא תמיד קיימת מערכת יחסים שמאפשרת מינוי של קרוב כמיופה כוח או כאפוטרופוס. לעיתים, האדם צופה מראש שיגיע שלב שבו יתקשה לנהל את חייו בעצמו – אך אין לו בן משפחה שהוא סומך עליו, או שהוא חושש שמחלוקות פנימיות יפגעו בדרך שבה יתנהלו ענייניו.

במקרים כאלה, עדיין ניתן לשמר את השליטה בהחלטות העתידיות באמצעות מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס. במסמך זה מפרט האדם מראש מי הוא היה רוצה שיתמנה כאפוטרופוס אם יהיה בכך צורך, ומהן העדפותיו לגבי ניהול ענייניו האישיים, הרפואיים או הרכושיים.

בצורה זו, גם אם בעתיד ימונה עבורו אפוטרופוס, ההחלטות תתקבלנה בהתאם לרצונו הידוע של האדם – ולא מתוך ניחוש, שיקול חיצוני או צורך להכריע במצבי אי-בהירות.

ייפוי כוח מתמשך – ההזדמנות לפעול בזמן

כאשר אדם עדיין כשיר משפטית, ויש לצידו אדם שהוא סומך עליו – בן משפחה, חבר קרוב או כל אדם אחר שזוכה לאמונו – מומלץ שישקול עריכת ייפוי כוח מתמשך. מדובר בכלי משפטי שמאפשר לתכנן מראש את ההתנהלות ביום שבו יתעורר קושי: לקבוע מי יטפל בענייניו, באילו תחומים, ובאיזה אופן. כל זאת – ללא צורך בהליך של מינוי אפוטרופוס וללא פיקוח מתמשך מצד המדינה.

ההליך לא רק פשוט יותר, אלא גם מכבד את הרצון והפרטיות של האדם לאורך זמן – ומקטין את החיכוך עם הרשויות ואת העומס על בני המשפחה. עם זאת, את ייפוי הכוח ניתן לערוך רק כל עוד האדם כשיר משפטית, ולכן חשוב לפעול מבעוד מועד – לפני שמתחולל שינוי ניכר במצב הקוגניטיבי.

לסיכום

אפוטרופסות היא פתרון חיוני – אך גם מגביל, מסורבל ולעיתים פוגעני. היא נועדה לרגעים שבהם אין דרך אחרת להגן על אדם שאיבד את יכולתו לדאוג לעצמו.

לעומתה, ייפוי כוח מתמשך הוא חלופה מכבדת, גמישה ומקדימה, המאפשרת לכל אדם לבחור מבעוד מועד מי יקבל החלטות בשמו – ובאיזה אופן.

אל תחכו לרגע שבו כבר לא תהיה אפשרות לבחור.
הבחירה בידיים שלכם – לעצב מראש את העתיד שלכם ושל היקרים לכם, מתוך שיקול דעת, רצון חופשי וכבוד הדדי.

בכל שאלה, התלבטות או צורך – משרדנו כאן בשבילכם, עם ניסיון, רגישות ומחויבות אמיתית לאדם, למשפחה ולמציאות החיים שמאחוריהם.

The post אפוטרופסות בישראל: כל מה שחשוב לדעת על הזכות והחובה לדאוג לאדם אחר first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה https://dinaerlich.co.il/%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2595%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2596%25d7%259b%25d7%2595%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2595%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a9 Mon, 09 Jun 2025 11:09:33 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3381 מבוא מערכות יחסים זוגיות מחוץ למסגרת נישואין רשמית, המכונות "ידועים בציבור", מעלות שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לזכויות ולחובות במצבי פרידה או מוות. במרכז הדיון עומדות סוגיות כמו הגדרת המונח ידועים בציבור, כוונת הצדדים, זכויות ירושה, שיתוף כלכלי ו־חלוקת רכוש. בעוד שחוקי מדינת ישראל מכירים בחלק מהזכויות של בני זוג ידועים בציבור, אין בכך להשוות בדרך-כלל […]

The post ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
מבוא

מערכות יחסים זוגיות מחוץ למסגרת נישואין רשמית, המכונות "ידועים בציבור", מעלות שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לזכויות ולחובות במצבי פרידה או מוות. במרכז הדיון עומדות סוגיות כמו הגדרת המונח ידועים בציבור, כוונת הצדדים, זכויות ירושה, שיתוף כלכלי ו־חלוקת רכוש. בעוד שחוקי מדינת ישראל מכירים בחלק מהזכויות של בני זוג ידועים בציבור, אין בכך להשוות בדרך-כלל את מעמדם המשפטי לזה של זוג נשוי – אלא אם מתקיימות ראיות מספקות לכוונה שכזו.

במאמר זה נבחן את ההיבטים העיקריים הקשורים לידועים בציבור, תוך התייחסות לפסיקה, חקיקה והשוואה למעמד הנישואין.

הגדרת ידועים בציבור והוכחת המעמד

זוג שאינו נחשב נשוי במדינת ישראל, יתכן – שייחשב כזוג שחי יחד בקשר של "ידועים בציבור". הגם שהמונח "ידועים בציבור" מוכר מאוד בציבור הישראלי, רבים אינם מודעים לכך שהחוק הישראלי אינו קובע הגדרה ברורה למונח "ידועים בציבור", ולכך שאין במדינת ישראל דרך לרכוש "מעמד" של ידועים בציבור כמו טקס, ברית מסוימת או סעיף בהסכם, גם אם הוא תקף מהבחינה המשפטית.

"ידועים בציבור" הוא למעשה מצב עובדתי שייבחן בידי בית המשפט.

בעיקרון, בני זוג נחשבים לידועים בציבור אם הם מקיימים מערכת יחסים זוגית, המבוססת על ניהול אורח חיים משותף ותקין, מאמץ כלכלי משותף, והם בעלי כוונה הדדית להקנות זה לזה זכויות וחובות הדומות לאלו של בני זוג נשואים.

כדי להוכיח מעמד זה יש להציג כוונת שיתוף ממשית – לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה כלכלית ומשפחתית.

בתי המשפט דורשים ראיות כגון:

  • חיים יחד – לא ברור כמה זמן, האם ישנו זמן מינימום של מספר חודשים או מספר שנים? האם זוג שנפגש פעמיים בשבוע לתקופת זמן ממושכת ייחשב כזוג ידוע בציבור?
  • היבט כלכלי – ניהול חשבון בנק משותף? האם בן הזוג רשום כמוטב בקרנות הפנסיה? האם די בכך שאחד מבני הזוג שילם על המצרכים בסופר והשני את חשבונות הארנונה והחשמל?
  • היבט אינטימי – האם זוג שחי בחדרים נפרדים לא ייחשב ידוע בציבור?
  • עדויות מהסביבה הקרובה – כיצד ראתה אותם הסביבה ואילו זכויות התכוונו בני הזוג להקנות זה לזה.

ברור כי על-מנת שבני זוג ייחשבו כמי שחיו יחדיו כ"ידועים בציבור", צריך יהיה להראות כי הקשר הזוגי לא היה מזדמן או ארעי, אלא יציב ומגובש – אולם יחד עם זאת, אין כללי אצבע חד משמעיים שמאפשרים לקבוע מראש בוודאות איזה זוג ייחשב "ידוע בציבור" ואיזה לא. בשנים האחרונות, בתי המשפט הרחיבו את הגדרת הזוגות שנחשבים "ידועים בציבור" אולם גם נטו לצמצם במידה מסוימת את זכויותיהם.

חלוקת רכוש וזכויות כלכליות בעת פרידה

חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור בעת פרידה תיעשה לפי חזקת השיתוף / הלכת השיתוף ולא לפי הסדר איזון המשאבים הקבוע ב"חוק יחסי ממון" שחל לגבי זוגות נשואים.

הזכויות הכלכליות ייקבעו לפי:

  • חזקת שיתוף – תחול רק אם בן הזוג שמבקש להוכיח שיש להחיל אותה, מצליח להוכיח שהייתה כוונה מפורשת או משתמעת לשתף נכסים.
  • ראיות בנוגע לכוונת שיתוף בנכסים – יש להוכיח שהיתה כוונת שיתוף ביחס לכל נכס ונכס בנפרד. כך למשל, בהחלט ייתכן שיתוף בדירת מגורים אבל לא בחברה.
  • אם לא מתקיימת חזקת שיתוף, כל אחד מבני הזוג שומר על רכושו, ויורשיו יורשים אותו במותו.
  • חשוב לדעת, שבפסיקה מהעת האחרונה, קבע בית המשפט העליון כי שיתוף בין בני זוג ידועים בציבור שחלה עליהם חזקת השיתוף ייעשה תמיד מחצה על מחצה, כלומר, כל צד יהא זכאי למחצית מהזכויות בנכס שהוכחה לגביו כוונה לשתף ולא תהיה חלוקה ביחס שונה כמו 30% לצד אחד ו-70% לצד האחר וכיו"ב.

זכויות פנסיה וקצבאות

ידועים בציבור עשויים להיות זכאים:

  • לפנסיית שאירים מקרנות פנסיה, אם יוכח קשר זוגי ושותפות כלכלית.
  • לקצבאות שארים מביטוח לאומי – במידה ועמדו בקריטריונים ברורים ופורמאליים שקובע הביטוח הלאומי להיותו של זוג "ידוע בציבור". חשוב לדעת שבמצבים מסוימים יתכן שבית המשפט יקבע שזוג מסוים ניהל חיים זוגיים של "ידועים בציבור" בעוד שהביטוח הלאומי יקבע לגבי אותו הזוג בדיוק – שהוא לא חי כ"ידועים בציבור", ולהפך.

גם במוסדות האמורים – אין זכות אוטומטית להיות מוגדרים כ"ידועים בציבור" ויש להוכיח את המעמד בצורה מדויקת לפי הדרישות הרגולטוריות של כל מוסד.

זכויות ירושה של ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה מקנה לבן זוג ידוע בציבור זכות לרשת את בן הזוג המנוח, גם אם לא היו נשואים, וזאת בתנאי שהם ניהלו קשר בעל מאפיינים של זוגיות ושיתוף שעודנו התקיים סמוך לפטירה, וכל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר.

לפי סעיף 55, בן זוג אשר קיים את התנאים האמורים, יהיה זכאי לרשת את בו זוגו על פי דין כאילו היה נשואים.

מדובר בזכות שנובעת מהוראת ירושה "מעין צוואה" שקובע החוק, ובהחלט ניתן להתנות עליה או לשלול אותה באמצעות צוואה מפורשת.

נקודות חשובות:

  • אם קיימת צוואה תקפה הסותרת את הזכות הקבועה בחוק, בן הזוג לא יוכל לרשת את בן הזוג שנפטר.
  • החוק אינו חל כאשר למנוח הייתה בת זוג נשואה במקביל – במקרה זה, הידועה בציבור לא תוכל לרשת את בן הזוג הנשוי מכוח סעיף 55.
  • גם אם ישנה צוואה אשר קובעת שבן הזוג הידוע בציבור לא זכאי לרשת, ללא הסכם חיים משותפים שיקבע הפרדה רכושית בין בני הזוג, יכול יהיה בן הזוג הנותר בחיים להיות זכאי לחלק מרכוש הידוע בציבור שנפטר – מכוח החיים המשותפים איתו.

השוואה בין ידועים בציבור לבין נישואין

נושא נישואין ידועים בציבור
אקט הצהרתי נישואין רשמיים אין – נדרש להוכיח קשר בפועל
זכויות ירושה אוטומטית לפי חוק רק לפי סעיף 55, ללא צורך בהוכחת הקשר- בהתקיים התנאים הקבועים בחוק
חלוקת רכוש איזון משאבים חזקת שיתוף – בהוכחה
פנסיית שאירים אוטומטית (בהתאם לתקנון) מותנה בהוכחת המעמד
צוואה נדרשת לשלילת זכויות נדרשת לשלילת זכויות (נדרשת הוכחת הקשר)
הסכמות ממוניות הסכם ממון בתוקף – חוק יחסי ממון הסכם חיים משותפים – חוק בית המשפט לענייני משפחה

חשיבות ההסכמים הממוניים בין ידועים בציבור

בני זוג ידועים בציבור המעוניינים להסדיר את יחסיהם המשפטיים באופן ברור ומפורש, מומלץ שיערכו:

  • הסכם חיים משותפים – המסדיר בעלות בזכויות רכושיות, זכויות פנסיוניות, אופן הניהול הכלכלי של החיים המשותפים, זכות מגורים בנכסי בן הזוג, והתחייבויות.
  • צוואה הדדית או צוואה "רגילה"  – המבהירה את רצונו של כל אחד מהצדדים לגבי הוראות הירושה שיחולו על עיזבונו ואשר מונעת מחלוקות.

הסכמים כאלה מונעים אי ודאות משפטית, במיוחד כאשר קיימים ילדים מנישואין קודמים או רכוש ניכר שנצבר לפני הקשר הזוגי.

גישות פסיקתיות נבחרות

בתי המשפט אימצו בפסיקותיהם גישה מהותית, המתמקדת במאפייני הקשר ובעובדות אשר היו רלוונטיות לכל מקרה ומקרה, ולא בהכרח בהצהרות הצדדים לפיהן הם "ידועים בציבור" או ש"אינם ידועים בציבור":

  • כך  למשל, בפסקי דין שונים הוכרו בני זוג כידועים בציבור אף שבני הזוג לא חיו יחד במשך פרק זמן ממושך, אך התקיים קשר רגשי וכלכלי מובהק.
  • לעומת זאת, נדחו תביעות במקרים שבהם הקשר היה מזדמן, או כשלא התקיימה כוונה לשיתוף.

סיכום

ההכרה בזוג כ"ידועים בציבור" היא הכרה מהותית המבוססת על ראיות והתנהלות בפועל – ולא על אקט פורמלי או על הצהרת הצדדים. כך למשל, אם יירשם בהסכם חיים משותפים (תקף משפטית) של בני הזוג כי הם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" או להפך – כי הם אינם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" – לא יהיה בכך כדי לקבוע את מעמדם באמת.
במקרים של פרידה או מוות, בן הזוג המבקש שיחול שיתוף בנכסים נדרש להוכיח שיתוף כלכלי, שותפות חיים וכוונה לשתף כדי לזכות בזכויות משפטיות.

לכן, בני זוג החיים כידועים בציבור, או שאינם בטוחים אם הם חיים יחדיו כידועים בציבור או לא, צריכים לשקול בכובד ראש עריכת מסמכים משפטיים ברורים – הסכם חיים משותפים, צוואה כמו גם לשקול הסדרים רכושיים רלוונטיים אחרים –  וזאת, כדי להבטיח את מימוש זכויותיהם, לצמצם מחלוקות עתידיות ולוודא שגורלו של רכושם לא יהיה אחר מכפי שרצו והתכוונו שיהיה.

The post ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>